בבא מציעא 32

פרק 32

א כַּהֲנָא בְּעָא קוֹמֵי רַב. בְּשָׁעָה שֶׁהַמּוֹכֵר מִתְאוּנֶּה מִתְאוּנֶּה עַד חוֹמֶשׁ. בְּשָׁעָה שֶׁהַלּוֹקֵחַ מִתְאוּנֶּה מִתְאוּנֶּה עַד שְׁתוּת. אָמַר לֵיהּ. הִיא הוֹנָיָיתוֹ וּמִצְטָרְפִין עַד שְׁתוּת. מָכַר לוֹ שָׁוֶה ה̇ בְּו̇ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. חַד דֵּינָר אִיגְרַבְתְּ. סַב דֵּינָרָךְ. אֲמַר רִבִּי זֵירָא. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לֵית אִיקְרִי דִיהֲוֹן בִּרְיָיתָא אָמְרִין. פְּלוֹנִי אִיגְחָךְ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לֵית הוּא יְקָרִי מַלְבּוּשׁ בְּה̇ דֵּינָרִין. רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמְרֵי. מַה טַעֲמָא דְאָהֵן תַּנָּיָיא. יְדַע אֲנָא דְּלָא הֲוָות מִיקָמְתִי טָבָא אֶלָּא ה̇ דֵּינָרִין. עַל דַּהֲוָות דְּחִיק לֵיהּ יְהָבִי אשִׁתָּה דֵינָרִין. סַב דִּידָךְ וְהַב דִּידִי.
ב מָכַר לוֹ שָׁוֶה ה̇ בְּו̇. לֹא הִסְפִּיק לִישָּׂא וְלִיתֵּן עַד שֶׁהוֹקִיר מִשֶּׁבַע. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֵׁם שֶׁבָּטֵל מֶקַח מֵאֵצֶל זֶה כָּךְ בָּטֵל מִזֶּה. תַּמָּן תַּנִּינָן. אַרְבַּע מִידּוֹת בַּמּוֹכְרִין. מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת לוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. [הָא הַלּוֹקֵחַ אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַתְיָיא כְּהֵן תַּנָּא. הַנּוֹשֵׂא וְהַנּוֹתֵן בִּדְבָרִים אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע.